כיתה מוחזקת, מאת: צליל בן ברוך תארו לכם שתי כיתות. הכיתה הראשונה כל כך "מוחזקת", נעים להיכנס אליה. היא שקטה, לא רועשת. הילדים מקשיבים לקולה של המחנכת. לא רק שלה, אלא של כל מורה שנכנס. כמה נעים להיכנס לשם… למה כל כך נעים, בשלב כל כך מוקדם בהתפתחות שלה? מבוגרים שנכנסים שומעים מידי פעם צעקות …
לפני 5 שנים התחלתי מסע. כמו בכל מסע, יש נקודת התחלה ברורה. ברוב המסעות גם יודעים לאן רוצים להגיע. המסע שלי היה קצת שונה : הוא התחיל בכיתה מונטסורית. ולמה זה חשוב? כיתה זו כיתה, לא? ובכל זאת ביקרתי כבר בכמה כיתות לאורך שנותיי כמורה. ובכן, לא כל כיתה היא כיתה מונטסורית. אולי אתם שואלים …
"זאת לא אשמתו, זה בגלל שאמא שלו ככה". משפט שאני שומעת לפעמים, ולא רק במסגרות של חינוך. למען האמת, לפני שהפכתי להיות אמא בעצמי, היו לי לא מעט רגעים שחשבתי לעצמי ש"ההורים כנראה אשמים". ואז… נולדו לי ילדים, וממש כמו שאומרים "הלב החל לפעום מחוץ לגוף". זה מפחיד כל כך. האמת היא, שממש קשה לנסות …
